המקור הקדום והנוסח המדויק
:המקור מובא ב־״היום יום״, ג׳ תשרי, בשם אדמו״ר הזקן, שסיפר זאת בשם המגיד ממזריטש
:״ש״פ תבוא תקכ״ח אמר מורי ורבי (הרב המגיד ממעזריטש)
׳ושבת עד ה׳ אלקיך׳, וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר ׳הוי׳׳, שהוא למעלה מהעולמות, יהיה ׳אלקיך׳, אלקים בגימטריא הטבע, בראשית ברא אלקים
כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה זו. הרה״צ ר׳ משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה — ראשי תיבות
.ת — תמים תהיה עם הוי׳ אלקיך
.ש — שויתי הוי׳ לנגדי תמיד
.ו — ואהבת לרעך כמוך
.ב — בכל דרכיך דעהו
.ה — הצנע לכת עם ה׳ אלקיך
כשסיפר לי אאמו״ר [הרש״ב] את הנ״ל, סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, וביאר באריכות חמשה האופנים — וכולם באים מכוח אל הפועל על ידי עבודת התפילה.״
והנה ביאור חמשת האופנים
:על פי ביאור אדמו״ר הרש״ב
ת — ״תמים תהיה עם ה׳ אלקיך״
התשובה באה מתוך תמימות הלב ורצינות פנימית. אין האדם מנסה למצוא תירוצים או הצדקות למעשיו, אלא עומד לפני הקב״ה בלב נאמן. הדבר קשור לאברהם אבינו: ״ומצאת את לבבו נאמן לפניך״
ש — ״שויתי ה׳ לנגדי תמיד״
התשובה נובעת מהכרה מתמדת בכך שהקב״ה הוא מהווה את העולם בכל רגע. האדם אינו רואה את העולם כמציאות עצמאית, אלא חי מתוך הכרה שהקב״ה נמצא לנגדו תמיד
ו — ״ואהבת לרעך כמוך״
התשובה באה מתוך לב טוב ואהבת ישראל. אהבת הזולת היא כלי לאהבת ה׳; כאשר אדם מתקן את יחסו לבריות, הוא מתקן גם את הקשר שלו עם הקב״ה
ב — ״בכל דרכיך דעהו״
התשובה באה מתוך הכרה בהשגחה פרטית. האדם מתבונן במאורעות חייו ובמה שמתרחש סביבו, ומבקש לראות בהם את יד ה׳. הכרה זו מעוררת את האדם לשוב אל ה׳
ה — ״הצנע לכת עם ה׳ אלקיך״
התשובה צריכה להיות מתוך צניעות פנימית, בלי צורך להראות לאחרים את מדרגתו הרוחנית. העבודה האמיתית אינה זקוקה לפרסום
נקודה חשובה במיוחד
לפי המסורת הזאת, אין מדובר רק ב״ראשי תיבות יפים״. המילה תשובה עצמה מורכבת מחמש אותיות, וכל אות מייצגת דרך ואופן אחר בעבודת התשובה. לכן נאמר
״תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה.״
וזהו בדיוק החידוש: התשובה אינה רק חרטה על חטא מסוים, אלא תהליך כולל של שינוי האדם — תמימות, עמידה תמידית לפני ה׳, אהבת ישראל, ראיית השגחה פרטית וצניעות בעבודת ה׳
