:שאלה
נשאלתי ע״י ידי״נ הגבאי המפורסם ר' מרדכי דעחען שליט״א בע' חזרת הש״ץ אם ט' אנשים חיכו למנין וכבר התפללו למשל מנחה בשבת רק כ״א לעצמו בתוך ביה״כ ואח״כ בא העשירי (שלא יכול להתפלל לפני העמוד), האם מותר להם שא' מאלו שהתפללו כבר עושה חהש״ץ כרגיל ואח״כ יקראו בתורה
:תשובה
ע' או״ח סי' ס״ט וז״ל העה״ש מסע״א ולהלן בק״נ תנן במגילה (כ״ג:) אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה בפחות מי' ולפירש״י כפי מש״ב הר״ן ה״פ כגון שהיו כאן י' בנ״א שהתפללו כ״א בפ״ע ביחידות ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה, עומד א' מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה דיוצר וזהו לשון פורסין כמו פרוסה כלו' מחצית הברכות. וא״ת למה להו ברכה זו הא כבר אמרו זה ביחידות וי״ל או מפני קדושת יוצר אם נאמר דאינו אומרה ביחיד כמו שיש סוברין כן כמ״ש בסי' נ״ט או כיון שהש״ץ אומר להם ברכו בע״כ צ' לברך איזה ברכה דאל״כ נראים ככופרים ח״ו שאומר להם לברך ואינם מברכים לכך מברכים יוצר אור (ב״י) ואינו מובן הא ענו ברוךהמבורך לעולם ועד מה שייך ככופרים הרי גם בקרה״ת כן הוא (רמ״א בד״מ). וזהו שכ' הב״י בסע״א אם יש בנ״א שהתפללו וכו' ביחיד וכו' עומד א' מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה וכו' עכ״ל וכ' עליו הרמ״א ועכשיו לא נהגו לומר כל ברכת יוצר אור אלא או' קדיש וברכו והם עונים אחריו ברוך וכו' עכ״ל, ודע דקודם קדיש צ' לומר איזה מזמור דכבר נתבאר בסי' נ״ו דא״א קדיש אם לא אמרו מקודם שום דבר
זה שעושה הקדושה גומר כל השמ״ע
והא דתנן ואין עוברין לפני התיבה ג״כ אענין זה קאי דאותם שהתפללו ביחידות ואו' קדיש וברכו ויוצר עומד א' מהם ואו' אבות וגבורות קדושה ואתה קדוש. ולמה עושים כן כדי לומר קדושה שלא שמעו עדיין מפני שהתפללו ביחידות, וזהו שכ' הב״י לאחר שסיימו ברכת יוצר אור אומר אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש וזה נקרא עובר לפני התיבה עכ״ל. וזה שעושה הקדושה גומר כל השמ״ע כמ״ש הרמ״א שם וז״ל מי שעובר לפני התיבה ואמר ג' ברכות הראשונות ישלים כל התפלה ולא יפסיק אע״פ שכבר התפלל אבל האחרים יכולים להפסיק אח״כ וכ״ש אם לא התפלל הפורס והעובר לפני התיבה תחלה שישלים אע״פ שיצטרך לקרא אח״כ ק״ש ולא יסמוך גאולה לתפלה עכ״ל, כלומר אף שעדיין לא התפלל יפרוס על שמע ויתפלל שמ״ע ואח״כ יאמר אהבה רבה וק״ש ועזרת עד גאל ישראל, והדבר תמוה למה יעשה כן יתפלל כסדר והמה ימתינו עד שיגיע לשמ״ע ויתפלל בק״ר ויאמרו קדושה (וכ״כ המג״א סק״ו).
'ב' דברים הם לענין אם התחילו בי
ואין לשאול לפי' זה למה פלגינהו במשנה לב' בבי אין פורסין על שמע ואין יורדין לפני התיבה הא חדא מילתא היא שיורד לפני התיבה ופורס על שמע ואומר ג' ראשונות עם הקדושה. אך באמת הירושלמי שאל זה ותי' דקמ״ל דב' דברים הם לענין אם התחילו בי' ויצאו מקצתן דמשלימין ע״ז כש״נ דין זה בסי' נ״ה ולכן פלגינהו בתרתי להשמיענו דאם התחילו בי' בפריסת שמע ויצאו מקצתן גומרין הפריסה גם בלא עשרה אבל א״א קדושה דמילתא אחריתי היא.
התפללו ביחידות פרח מינייהו חובת קדיש וקדושה
והנה אם כי פי' זה הביאו הטוש״ע להלכה מ״מ מעולם לא נהגו כן ויש מהגדולים שהתרעם ע״ז דאחרי שכבר התפללו ביחידות פרח מינייהו חובת קדיש וקדושה כמו בברהמ״ז חובת זימון כשברכו ברהמ״ז כ״א בפנ״ע (רדב״ז ח״א סי' רמ״א) ואיני רואה שום דמיון זל״ז דהתם זימון ליכא בלא ברהמ״ז ולכן בלא ברהמ״ז ליכא זימון משא״כ קדיש וברכו יש גם בלא תפלה כמו בברכת התורה וגם קדושה אם ישמע כמה קדושות מחויב לענות וא״כ למה לא יעשו כן. ובאמת גם עתה עושין כן במקצת והיינו שיש בכמה מקומות שקודם חזרת הש״ץ עומד א' ואו' קדיש וברכו וזהו מפני הבאים אחר ברכו (וכמ״ש הט״ז בסק״א) ובב' וה' א״צ לעשות כן שהרי ישמעו ברכו בקרה״ת וקדישים ג״כ הרבה ישמעו עוד אבל לעשות קדושה כשכולם התפללו אין המנהג בימינו ואני אומר הטעם לא מפני שכבר פרח חובה מינייהו אלא )מפני שהרמב״ם והגאונים מפרשים פי' אחר לגמרי במשנה זו, ולפי פירושם לא נשנה במשנה דין זה כלל לפיכך לא נהגו כן (כנלע״ד
פורסין אינו ל' פרוסה אלא ל' התחלה
והר״ן כ' דהגאונים פירשו משנה זו באופן אחר לגמרי ופורסין אינו ל' פרוסה אלא ל' התחלה וה״פ אין מתחילין בברכות של ק״ש שיברך הא' ויצאו אחרים בברכתו אלא בי' משא״כ בשאר ברכות כגון קידוש והבדלה וכיו״ב שהיחיד אומרה וחבירו יחידי שומעה ויוצא דשומע כעונה אבל בכאן צ' דוקא י' בין בק״ש וברכותיה ובין בתפלה והר״ן הקשה עליהם דבשלהי ר״ה אמרי' דאין מוציאין אלא את שאינו בקי אבל הבקי אין מוציאין אפי' בי' ע״ש. אך אין זה קושיא דהגאונים סוברים כמ״ש הרמ״א ס״ס נ״ט דאין זה רק בתפלה ולא בק״ש וברכותיה .ע״ש
בעינן רוב שלא התפללו
ונר' להדיא דגם הרמב״ם בפ״ח מתפלה דין ד' וה' הלך בשי' הגאונים וז״ל וכיצד היא תפלת הצבור יהיה א' מתפלל בק״ר והכל שומעים ואין עושין כן בפחות מי' גדולים וש״ץ א' מהם ואפי' היו מקצתן שכבר התפללו ויי״ח משלימין להם לי' והוא שיהיו רוב שלא התפללו וכו' וכן לא יהיה א' מברך ברכת שמע והכל שומעים ועונים אחריו אמן אלא בי' וזהו הנקרא פורס על שמע עכ״ל הרי להדיא כפי' הגאונים (והראב״ד שם בהשגה הולך בשיטת רש״י ע״ש). אם היו פחות מו' שהתפללו יחד שמ״ע, אבל היו שם בעת תפילתם י' אנשים, חל עליהם חיוב קדושה, ורשאים לחזור הש״ץ, אם כי לכתחילה ודאי יש להם לנהוג כדין ולפני תפילתם למנות א' שיאמר התפילה בקול עד האל הקדוש (בביה״ל (ד״ה אומר) מסתפק בזה, אבל בתהל״ד סק״ב ובשו״ת אמרי יושר למהר״ם אריק ח״ב סי' ט' פשיט״ל שחוזרים הש״ץ פי' רק בשביל א' שלא שמע אם היו שם י' בשעה שהתפלל בלחש (שלא כנ״ד), וכן הכריע להלכה למעשה בשו״ת אפרקסתא דעניא ח״ב סי' ט״ז ושו״ת מנח״י ח״א סי' נ״ז וכדמוכח בהדיא בא״א בוטשאטש, ולא שבקינן פשיטותיה דהני גדולי הפוסקים עקב ספיקתו דביה״ל), וכו'.
ויש כותבים להתיר כשיש ו' המתפללים יחד, אף שלא היה צירוף ד' בעת תפילתם, אם אחר שגמרו ת' שמו״ע השיגו עוד ד' יכולים לחזור הש״ץ, אבל סתימת האחרונים שמחזיקים בד' הרדב״ז דלא כן, ויש שמצדדים להקל כשהיו ט' שהתפללו, ואח״כ השלימו עוד א'. וזה בדיוק נ״ד, ע' שו״ת אמרי יושר ח״ב סי' ט', שו״ת שאלי ציון תנינא סי' ט'. ובכל אלו האופנים שהתירו לומר חזרת הש״ץ, רשאי הש״ץ לחזור על כל התפילה בקול, אך אין הכהנים נושאים את כפיהם, ומסיימים בשאר סדר התפילה ובקדיש תתקבל כנהוג, דקדיש תתקבל נתקן בשחרית ומנחה על חהש״ץ, עכתו״ד.
:סיכום
.'יש שמצדדים להקל לומר חזרת הש״ץ כשהיו ט' שהתפללו, ואח״כ השלימו עוד א
.רשאי הבע״ק בקרה״ת והש״ץ בחזרת כל התפילה בקול, ומסיימים בקדיש תתקבל כנהוג
