למה יש כל כך הרבה מחלוקות בין האנשים בנוגע לבחירות?
וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי.
פֵּירֵשׁ הַקָּדוֹשׁ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זיע״א, שֶׁכָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם אֵינָהּ נִשְׁאָרֶת לָעַד, כִּי אֵין דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהִתְקַיֵּם אֶלָּא אֱמֶת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא.
וְצָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת, שֶׁעִקַּר הַמַּחֲלוֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָהּ רַק מִפְּנֵי שֶׁאָדָם רוֹצֶה שֶׁיֵּאָמַר דַּעְתּוֹ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַקִּלְקּוּלִים.
וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח קֹרַח – וְלֹא פֵּירֵשׁ מַה לָּקַח. אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁלָּקַח אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהִכְנִיס אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַמַּחֲלוֹקֶת, וְלֹא רָאָה עוֹד אֶת הָאֱמֶת לְפָנָיו.
כִּי כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְגִיעָה בְּדָבָר, אֲפִלּוּ אִם הוּא חָכָם גָּדוֹל, אֵינוֹ רוֹאֶה הָאֱמֶת בְּבֵרוּר. וְזֶה הָיָה חֶטְאוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹךְ הַנְּגִיעָה שֶׁל כָּבוֹד.
וְכֵן אָמְרוּ חֲזַ״ל: קִנְאָה וְתַאֲוָה וְכָבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. לֹא שֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי בִּלְבַד, אֶלָּא אַף מִן עוֹלָם הָאֱמֶת.
וְזֶהוּ שֶׁטָּעַן קֹרַח: כָּל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים. וְהַדָּבָר נִרְאֶה בְּעֵינֵי בָּשָׂר כִּדְבָר אֱמֶת, אֲבָל לֹא הִבְחִין בְּחִלּוּק הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין הַכֹּהֲנִים.
כִּי יֵשׁ קְדֻשָּׁה שֶׁבָּאָה מִצַּד הַמַּעֲשֶׂה, וְיֵשׁ קְדֻשָּׁה שֶׁבָּאָה מִצַּד הַבְּחִירָה שֶׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל בֵּין זֶה לָזֶה, בָּא לִידֵי טָעוּת גָּדוֹלָה.
וְהִנֵּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם, וְלָכֵן יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת כְּלִי לִקְבֹּל דִּבְרֵי הַשֵּׁם בְּאֱמֶת גָּמוּר. אֲבָל קֹרַח, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בִטֵּל אֶת עַצְמוֹ, לֹא יָכַל לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת.
וְזֶהוּ עִקַּר הַבֵּאוּר בְּדִבְרֵי חֲסִידוּת: שֶׁכָּל הַפְּגָם שֶׁבָּעוֹלָם נוֹבֵעַ מִיֵּשׁוּת הָאָדָם, וְכָל הַתִּקּוּן נוֹבֵעַ מִבִּטּוּל הַיֵּשׁ.
וְלָכֵן אָמְרוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּבִיטּוּל כְּמוֹ אֵפֶר, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וּבָזֶה יִתְבָּאֵר גַּם מַה שֶׁכָּתוּב: וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם. כִּי הָאָרֶץ הִיא סוֹד הַיֵּשׁוּת, וּכְשֶׁאָדָם מַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ יָתֵר מִדַּי, סוֹפוֹ שֶׁהַיֵּשׁוּת בּוֹלַעַת אוֹתוֹ.
אֲבָל הַצַּדִּיק, שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ, נִשְׁאָר דָּבוּק בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָעַד.
וְעוֹד יֵשׁ לְבָאֵר בְּדֶרֶךְ הַחֲסִידוּת, שֶׁקֹּרַח הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁכָּל הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם צָרִיךְ לָבוֹא בְּאֹפֶן שָׁוֶה, וְלֹא הֵבִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַלֵּק מַדְרֵגוֹת.
וְזֶהוּ עִנְיַן הַבְּחִירָה שֶׁבָּחַר הַשֵּׁם בְּאַהֲרֹן לִכְהֻנָּה, לֹא מִצַּד גַּשְׁמִיּוּת חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא מִצַּד שֶׁהָיָה כְּלִי טָהוֹר לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.
וּמִכָּאן לָמַד הָאָדָם מוּסָר גָּדוֹל, שֶׁלֹּא יִרְדֹּף אַחַר כָּבוֹד, כִּי כָּל הָרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד – הַכָּבוֹד בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ.
אֲבָל הַבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, הוּא הַזּוֹכֶה לְכָבוֹד שָׁמַיִם אֲמִתִּי.
וְזֶהוּ סוֹד מַה שֶׁאָמְרוּ: אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. שֶׁכָּל אֶחָד מְבַטֵּל דַּעְתּוֹ לְשֵׁם הָאֱמֶת, וְלֹא לְשֵׁם עַצְמוֹ.
אֲבָל מַחֲלוֹקֶת קֹרַח – הִיא כֻּלָּהּ יֵשׁוּת וְכָבוֹד, וְלָכֵן סוֹפָהּ לְהִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי.
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לָנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַרְחִיק מִמַּחֲלוֹקֶת וּמִיֵּשׁוּת, וְנַעֲבֹד אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת וּבְבִיטּוּל גָּמוּר, אָמֵן.
