פָּרָשַׁת קֹרַח מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ יְסוֹד גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה': לֹא כָּל מַחֲלֹקֶת הִיא לְשֵׁם שמים.
קֹרַח טָעַן: "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים". בְּמַבָּט רִאשׁוֹן דְּבָרָיו נִרְאִים נְכוֹנִים. אָכֵן, הַתּוֹרָה מְגַלָּה שֶׁמַּאֲחוֹרֵי הַדִּבּוּרִים הַיָּפִים הִסְתַּתֵּר רָצוֹן לְכָבוֹד וּלְשָׂרָרָה.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לְעֻמָּתוֹ, לֹא בִּקֵּשׁ גְּדוּלָּה לְעַצְמוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי קֹרַח, "וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו". זֹאת דַּרְכָּהּ שֶׁל קְדֻשָּׁה אֲמִתִּית – עֲנָוָה, הַכְנָעָה וּבִטָּחוֹן בַּה'.
הָרַבִּים מְחַפְּשִׂים כֹּחַ, אֲבָל הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת שֶׁהַכֹּחַ הָאֲמִתִּי הוּא הַיְכֹלֶת לְבַטֵּל אֶת הָאֲנִי מִפְּנֵי רְצוֹן הַבּוֹרֵא. כְּכָל שֶׁהָאָדָם מַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ, כָּךְ הוּא מִתְרַחֵק מִן הָאֱמֶת; וּכְכָל שֶׁהוּא מַשְׁפִּיל אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי ה', כָּךְ הוּא זוֹכֶה לִגְדֻלָּה אֲמִתִּית.
בְּיָמִים אֵלּוּ נִתְחַזֵּק לִבְרֹחַ מִן הַמַּחֲלֹקֶת, לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם, וּלְהַעֲמִיד אֶת כָּל מַעֲשֵׂינוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. כָּךְ נִזְכֶּה לִהְיוֹת מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן – אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, וּלְהַמְשִׁיךְ בְּרָכָה וִישׁוּעָה לְכָל יִשְׂרָאֵל.
